שני שחקנים ראשיים עולים ומשחקים על הבמה בחיינו.
האחד - השכל, ידידנו המוכשר והמשופשף שידו בכל ויד כל בו.
השני - הלב, החבר הצנוע והמיוחד, שומר עלינו וגם נשמר.
פעם, הראשון שחקן ראשי והשני שחקן משנה, ופעם אחרת מתחלפים,
תפקידי השחקנים משתנים לפי כל מקרה ומקרה, לפי אישיותינו ולפי לימודינו והתנסויותינו.
כשהשחקן הראשי מופיע ולצידו שחקן המשנה, יש חשיבות גם לשחקני הרקע ובינהם ה-בטן (תחושות הבטן,כליות).
בל נשכח, שהרקע והתפאורה משתנים בהתאם למצבים השונים, ומשלימים את התמונה.

עד כאן, הכל ממש ברור וגם נראה מצויין, אבל מה קורה אם חלילה, השחקן הראשי אינו מעוניין לרדת מהבמה ?
ממש נאחז במלוא כוחו ועוצמתו בתפקיד הראשי, ומסרב לפנות את מקומו לטוב ממנו ?
אז, יש בעיה, והבעיה חמורה עד מאד, היות ומדובר ב-שכל,
זה שיודע ואפילו מומחה בלתת הסברים הגיוניים לכל המהלכים הלא-מדויקים.
וכך, אתה עובר מצבים רבים עם טעויות ואשליות, ואפילו חיים שלמים לצד החיים, כשהשחקן האחד כל הזמן על הבמה.
והרי, הוא גם טועה או מתעייף, ואין מי שיחליפו.
השני, שנדחק עם השנים לצד כבר איבד את מקומו והשפעתו, אפילו המיומנות שלו ירדה (ובמצבים מסויימים יכולה להשכח).
כל אחד ואחד, לפי יכולתו ושיטותיו, חייב למצוא את הדרך לאזן בין שני השחקנים הגדולים האלה (גדולים תרתי משמע).
רק כך יכולה המערכת האישית לעבוד באיזון ולמצוא תמיד את שביל הזהב.
וכשצועדים בשביל הזהב, התוצאות טובות ומדוייקות, ואתה מוצא את עצמך "מלך".
מ - מוח / שכל,
ל - לב,
ך - כליות.
מלך, הוא אדם שעושה את שליבו מורה לו, ושכלו מאשר לו את הדרך ואת העשייה.
וכך, ללא מאמץ, בנחת ובשמחה, אתה כל יום מלך בחייך, אתה שמח בדיבורך, מעשייך ומחשבותייך, וכך גם הסובבים אותך.
אתה רואה את חצי הכוס המלאה בכל דבר ובכל אחד.
ומתקיים בך הפסוק - "ואהבת לרעך כמוך"

0 תגובות

הוספת תגובה



לא מצליח לזהות את האותיות, טען מחדש