גלי הים המלאים בשלל גווני הכחול והטורקיז מתנפצים על שובר הגלים שבנמל תל-אביב,
אחרי כל "נשיקה" של המים בסלעים יש קצף מסביב, כאילו מסמיקים ומתרגשים זה מזה.
השחפים עפים בעוצמה וללא פחד מול הרוח, נעלמים באופק כנקודה לבנה באין סוף.
שתי כוסות אספרסו על השולחן העגול ואני יושב מולם ומחייך.
מהנדס המכונות השנון ובעל הנסיון מסביר בקול נעים את עומק התאוריה שגדל על ברכייה,
מולו יושב עם רסטות עד המותניים חברי הטוב, צייר צעיר, זה שמרבית חייו לפניו.
וכך, זכיתי להיות עד לשיחה מרתקת - שיחה על החיים.
זאת היתה עוד שיחה מיני רבות שכנראה הרבה פתרונות לה - כל אחד והפתרון המתאים לו.
נכון שרבות דובר וסופר על הנושא, רבים וטובים ניתחו את העניין, ובכל-זאת העניין נשאר ללא פיתרון כאילו נולד אתמול.
המהנדס רץ כל יום מהרצאה להרצאה , מסיור לימודי אחד למשנהו.
כל הזמן מחפש מה ללמוד והיכן להתחדש, מתמיד בדרכו המקודשת לרכוש ידע רב ככל שניתן.
חלילה, אין לזלזל באינטלגנציה כללית השולטת בתחומים רבים, אבל.........יש עוד אינטלגנציות.
ידע עוזר ומקדם, ובטח מוביל אותך להישגים, אבל כמו בכל תחום בחיים, מה המידה הרצויה ?
סבי, היה איש מאד חכם ופשוט תמיד טען - "הכל בחיים צריך להיות במידה". עם דגש על הכל !
ולמה במידה ?, כי תמיד משהו יבוא על חשבון משהו אחר : אין מושלם ולא יהיה.

דורי, אומן בלב ובנשמה, איש עדין וטוב, בחר את האומנות כמקצוע ודרך חיים.
מבוקר ועד ערב מצייר ומפסל ויוצר את כל שעולה בדימיונו. דרך הפיסול הוא מביע ומעביר מסרים, רעיונות, הגיגים ומחשבות.
והציור מוסיף את המימדים הנוספים שקצת קשה לבטא אותם בפיסול, בכל-זאת הראייה מעבירה הבנה באופן ברור ומאד מוכר.

חיים לא קלים לו לאומן בכלל ובטח בארץ, הקושי הקיומי דופק בדלת ונכנס פנימה כל יום ויום.
ובכל-זאת, דורי לא וויתר על אהבת חייו, לא הרים ידיים והתייאש מלהתמיד בבחירתו להיות אומן.
כי רק שם הוא פוגש את עצמו, רק הפיסול והציור מוביל אותו לייעודו וליעדו.
היום, דורי נשוי, אב ל-5 ילדים ועדיין מחזיק בשמחה ובעוז את דגל האומנות,
מסרב להיכנע ולהצטרף לזרם הכללי, למכור את אהבותיו ונשמתו לטובת הפרקטיות המודרנית.
אבל כמו שאמרנו, חשוב למצוא את המידה - שביל הזהב.
אותו שביל המוביל ליעד תוך מימוש הייעוד ובמקביל מצליח לעשות את הנדרש ונכון בעולמנו, לא להרגיש מנותק, תלוש מהעולם או החברה.

אט אט, ראיתי איך הזמן "טס" וחולף לו במהירות האור, צחוקים משלתבים ברצינות, הגיגים חדשים מול קבעונות יישנים.
כך זה בחיים - עולם של ניגודים ועלינו המלאכה לשלב בחכמה ובעדינות את כל חלקי הפאזל.
רק כך חייך מלאים ויפים, אתה מטייל בעומקים שונים מבלי לפסול או לשפוט את האחר - השונה ממך.
אתה למד איך ניתן למצוא את שביל הזהב האישי שלך ולשמוח תמיד ממה שיש ולא להסתכל על מה שחסר,
אתה מבין שאת הדברים יש להראות באור טוב ורק כך נמשכים הלבבות ואין התנגדויות מיותרות,
ואם צלחה הדרך - אתה חיי את החיים ואומר תודה על כל רגע שחולף,
כי כמו שלמדנו - "כל יום שעובר - לא חוזר"

0 תגובות

הוספת תגובה



לא מצליח לזהות את האותיות, טען מחדש