כל אחד ואחד נושא "דגל" בחייו, מעין פעמון דמיוני המצלצל בכל פעם שאתה נדרש לשים-לב, ללמוד משהו.
סבי היה "דגל" משמעותי בחיי, כל רגע במחיצתו היה שיעור לחיים. בתחילה כילד הייתי יושב על בירכיו ומקשיב לצלילים ולמנגינת דבריו,
וכשהתבגרתי והוא כבר היה זקן ובא בימים,אז הייתי יושב על כסא עץ במטבח ולומד את "תורת החיים" מפי הגבורה.
סבא תמיד היה אומר בדרכו היפה : " לעולם, כל שתעשה, תעשה מכל הלב - ולא מתוך לצאת לידי חובה ".
עם המשפט הזה יצאתי לדרך, להוביל קבוצות לראות עולם על אופניים ._copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy

לפני מספר ימים חזרנו מטיול אופני-שטח בבולגריה.
מה אומר ומה אספר - זכות גדולה היתה לי להוביל ולהדריך את הקבוצה של רוכבי-עכו.
נכון, זהו לא טיולי הראשון ולבטח לא האחרון. ונכון שלכל קבוצה הדינמיקה שלה, הרצונות שלה והיופי המיוחד לה.
אבל מה שקרה בטיול הזה, כמו שאמר אחד המשתתפים - "זה היה לא חוקי".
חוויה בקנה מידה שהלב רטט כל רגע וכל יום מחדש, חוויה ספורטיבית וחברתית בלתי נשכחת.
עשרות קילומטרים של עליות וירידות בהרים ובשבילים, רכיבה בין כפרים ושדות, וגם פריצת מעברים חדשים וסינגלים חדשים.
_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy
כמו כל טיול טיפוסי נורמטיבי, זה התחיל עם משפטי נימוס ידועים ומוכרים לכל.
מעט אחרי הרכבת האופניים הבנו שזה לא יהיה טיול רגיל - כוחות ואנרגיות גבוהות חיברו את כל הנוכחים.
משהושלמה מלאכת הרכבת האופניים וכולם בדקו שהכל עובד והורכב היטב, יצאנו לרכיבת הכרות ראשונה.
היות ומדובר ברוכבים מנוסים ובקבוצה מגובשת, לקחתי אותם ישר לתוך העניינים, לעומק רכס ההרים.
אחרי רכיבת חימום של 7 ק"מ על הכביש, נכנסנו ישירות ליער הצפוף בעצים ומלא בפלגי מים הזורמים לכל כיוון.
אחרי סינגל מדהים הממלא אותך בכל האלמנטים יצאנו מהיער והגענו לעיר המחוז - סאמוקוב.
עם יד על הלב, העיר איננה אטרקציה כלל וכלל, אבל לשבת ולאכול ארוחת צהריים מחוץ לסופרמרקט - זאת אטרקציה חברתית מקסימה ומגבשת.
_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy
אחרי שטעמנו את האוכל האותנטי הפשוט ותחושת הרעב חלפה לה, עלינו על האופניים מלאי מרץ להמשך היום.
משם המשכנו לשכונת הצוענים שבמערב העיר. האמת, קיבלנו לא מעט התראות שהאזור מסוכן לתיירים. אך עם קבוצת "לוחמי גרילה" שכזאת - מי מפחד ?.
וכך אחרי כל ק"מ הלב התרחב יותר ויותר, הנפש חגגה וביקשה שלא נפסיק, אומנם השרירים סימנו שקשה - אבל למי היה אכפת, הרי למה באנו ?
עת ערב, התאספנו לארוחת ערב.
ארוחה מגוונת החייבת להחזיר לנו את כל שאיבדנו במהלך הרכיבה הארוכה, וגם להכין אותנו ליום המחרת.
ארוחה מלאה בירקות חיים וירקות מבושלים, דגים על האש (בעיקר לאלו שאוכלים כשר) ותבשיל בשר הכולל ירקות ופטריות המבושל בתנור בתוך קדרת חרס.

הימים חלפו עברו להם במהירות שכבר לא ידענו באיזה יום אנחנו נמצאים, כל יום היה גדוש בחוויות שכבר התבלבלנו מה היה ומתי.
רכיבות ארוכות המשלבות את כל העוצמה והיופי שרוכב אופניים מנוסה אמור לעשות :
עליות אין סופיות , מסלולים טכניים , ירידות מלאות דרדרת ובולדרים , שימוש ברכבל כדי להגיע לשרשרת הפסגות ומשם לרדת ברכיבת דאון-היל.
בקיצור, היה לנו הכל מהכל. ומעל הכל, היתה חברותא מלאת שמחה והבנת הזולת, כזאת שרק חבל שאין לנו יותר בחיים.
כל אחד ואחד הראה את היופי שבו ולא את הכיעור, את מקום הביקורת והשיפוט תפסו הפירגון וההנאה מכל מטר שרכבנו.
נכון, היו גם קטעים קשים שירדנו מהאופניים ודחפנו ברגל, אבל זה היה כל כך מקומי וקצר שזה נבלע כלא היה , ממש לא הורגש.
_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy
כל יום לא היה דומה לקודמו, כל חלק המרכיב את הפאזל שנקרא - יום רכיבה בחו"ל, היה ייחודי לאותו רגע בלבד.
יום מיוחד היה ברכיבה הארוכה בין כפרי ה"פומצים".
פומצים - כינוי לתושבים הבולגריים שהוכרחו להתאסלם בתקופת השלטון התורכי בבולגריה.
אלו כפרים אותנטיים מלאי מסורת שבמרכזם בנוי מסגד (מה שבדרך כלל תופסת הכנסייה), תושבי המקום לבושים בביגוד מסורתי המזכיר את הדרוזים,
רוב הגברים בעלי שפם וכובע בארט מצמר.
_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy
הרכיבה המשלבת את ההיבט ההסטורי עם ההיבט הספורטיבי השאירה בנו חוויה בלתי נשכחת שאינה ניתנת להשוואה עם שום מקום.
קילומטרים של רכיבה עברו לנו מתחת לפדלים מבלי שנרגיש, החברים טיפסו מרחקים שלא חלמו עליהם, והכל בשמחה ועם רצון טוב לעזור לאלו שקשה להם.
ביום האחרון לרכיבה, היתה תוכנית מיוחדת, מסלול הררי הכולל טיפוס ביער טיפוסי להרי הרודופי (עצי ליבנה , עצים תמירים מאד עם גזע דק וישר - משמשים כעמודי חשמל),
ולקראת סיום הרכיבה, המסלול פשוט מסתיים ביער פיראי אשר יש לחצות אותו בהליכה עם האופניים על הכתף.
כאן היה הרגע לראות את תגובת הרוכבים, זה היה המקום בו כל אחד ואחד נידרש להחליט האם הוא רואה את הרגע הזה כהזדמנות יוצאת דופן שלא תחזור או שהוא מפרש זאת
כטעות בניווט או פשלה של המוביל.
_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy
לשמחתי כולם ראו את השלב המיוחד הזה כהזדמנות נדירה בלתי חוזרת , ראו את ההובלה בתנאים הקיצוניים האלו כרגע שלא כל מדריך היה לוקח על עצמו ומוכן לעבור.
ועל זה בפרט ועל כל הימים בכלל אני מוריד את הכובע בפניהם ואומר תודה.
תודה לכם על רגעים יפים ומיוחדים שישארו בלב כל אחד מאיתנו לנצח,
תודה על שראיתם תמיד את הטוב ואת חצי הכוס המלאה,
תודה שהשכלתם להבין לעומק את מהלכי הטיול ולא התפתתם להבין באופן שטחי את הקל והמוכר,
תודה על מה שאתם,
ובעיקר ליוסי , מנהל הקבוצה שידע תמיד לומר את המילה היחידה והמתאימה במקום הנכון ובזמן הנכון.

וכמו שסבא היה אומר, הכל בחיים תלוי בנו וזה השתקפות שלנו במירקם היקום,
הרי יש כאלה שגם אם תביא להם הר של זהב, ארוחות מעדנים ותנאים כמו בארמונות של רוזנים - תמיד יתמקדו במה שחסר ולא במה שיש.
אתם , פשוטים ונעימים , במו ידיכם הרכבתם טיול מדהים ושבוע מלא חוויות , ואני - זכיתי להיות חלק מזה.
תודה לכם על הכל.
_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy

2 תגובות

  1. מה אומר ומה אגיד על טיול כל כך מושלם! חוויה שלא תחוו אם לא טטוסו עם שלומי, הטיולים היו בטוב טעם קשים, מאתגרים,מצחיקים,אני יכול להגיד שהגעתי לקשיים שלא ידעתי שאני יכול הכל בזכות הקבוצה המדהימה,וכמובן מי אם לא שלומי בחור פשוט מדהים שעוד משדה התעופה דאג שלא ירד לנו החיוך מהפנים. אני לא יכול להגיד שראיתי את בולגריה על הצד היפה ביותר (למרות שזה היה רק שבוע) אבל טיול אופניים הבא לחו"ל רק עם גרין הילס!

    11-09-2013 זיו אהרון

  2. כשהייתי בכיתה ג', אמרה לי המורה " אל תחפש מושלם, אין מושלם" , היום אני יודע שהמורה שלי לא רכבה עם שלומי, אז למורה שלי, וכל אלה שבטעות חשבו שאין מושלם, אני חייב לשתף אתכם בחוויה יוצאת מן הכלל, חוויה שיש בה מגוון של נופים מרהיבים, אתגרים, אירועים, טעמים, אנשים נפלאים, כאמור חוויה מושלמת! בזכות שלומי הצלחנו להגיע לפסגות שלא חלמנו, כל אחד עם הפסגות האישיות שלו, לא ויתרנו על קפה במהלך הרכיבה, על האווירה המיוחדת, על פינוקים קטנים וגדולים, וכל זה הודות לתכנון המוקפד בשילוב הספונטניות שמאפיינים את שלומי. לסיכום אומר שאני שמח על ההזדמנות שניתנה לרכוב איתך, אני גאה להיות שגריר של Green Hills בכל מקום אליו אגיע, וכבר מצפה יחד עם כל הקבוצה שלנו לרכוב איתך ביעד הבא בחו"ל.

    26-07-2013 אלדד לשם

הוספת תגובה



לא מצליח לזהות את האותיות, טען מחדש