הארץ המובטחת, ארץ האבות,ארץ התנ"ך קיבלה את פנינו במלוא הדרה ויופיה.

עצי שבעת המינים ליוו אותנו לאורך כל המסלול. בוסתנים טובלים בירוק עם גפנים,תאנים ורימונים וטרסות אבנים מלאות בעצי זית עתיקים.

הטיילים שבינינו, אלה שהיו בהרבה מקומות נידחים, הודו ביושר-לב שכאן זאת טוסקנה.



נפגשנו לאור הזריחה בכניסה לישוב דולב. אחרי קפה משובח מעשה ידיו של ידידנו ברוכי יצאנו למסלול.

אנחנו שועלי רכיבה ותיקים המכירים רבים משבילי הכרמל והר חורשן, ובכל זאת משהו אחר היה באוויר, ריח לא מוכר, אור שונה.

אחרי ירידה בשבילי חזירי הבר המובילים לחורשת אילן שבסמוך לישוב הבנו שכאן צריך לנהוג

אחרת, השבילים מלאי חריצים עמוקים (קולוסים) ודרדרת רבה של אבנים בגדלים שונים.

ואכן, הוחלט פה אחד, לרכוב לאט ובמשנה זהירות ללא הרפתקאות מיותרות כך שרק טוב ויפה ייצא מהרכיבה הזאת.

דביר המדריך מילא אותנו בסיפורים והסברים מדהימים על כל ג'בל וחירבה והחזיר אותנו

במנהרת הזמן אלפי שנים לאחור.(לתקופת בית ראשון, בית שני, החשמונאים ...ועוד)

וכך, כשטיפות הזיעה יורדות מהאף על הכידון התקדמנו עקב לצד אגודל במעלה העליות התלולות כדי לסמן ולחשוף עוד שביל חדש שיגלה את יופיו, עוד עץ פורח שיפיץ את ריחו בפני קבוצת הרוכבים שהגיעה ממרכז הארץ.

משהגענו לנחל דולב,הגדול והמרשים באזור, מה רבה הייתה השמחה ומה רחב היה החיוך.

זה הנחל שבזכותו שדות רבים פורחים ועדרים רבים שותים את מימיו.

ראינו בגודל טבעי את עצי הדולב היפים (יש האומרים, הגבוהים ביותר במזרח התיכון) אשר שורדים את כל המהומות והקרבות שבאזור עוד מימי התורכים.

ועם המשך הרכיבה לאורך תעלות ההשקיה  הבנו את חשיבות המקום.

מקום היסטורי שורשי  המבטא את הקשר לרצף הדורות, קשר יחיד ומיוחד השייך רק לעם התנ"ך השב לארץ בראשית בעקבות התנ"ך.

אספנו את הציוד לרכבים, קשרנו את האופניים למנשאים והתחלנו ל"התגלגל" חזרה הביתה.

עוד מבט אוהב למקום השייך ללב וכולם מבטיחים שעוד נחזור ובגדול – כי על "חלק

מהגוף" לא מוותרים בקלות.

0 תגובות

הוספת תגובה



לא מצליח לזהות את האותיות, טען מחדש