עט נובע MONT-BLANC  וקבקבי העץ

לפני מספר שנים נפטר גונטר, חברי היקר ממינסטר שבגרמניה,
גונטר היה חבר קרוב. מורה לחינוך גופני והיסטוריה. שילוב מיוחד המתאים לאדם מיוחד.
את גונטר הכרתי בשנת 1982. באותה עת, הייתי תלמיד הגימנסיה הריאלית - ראשל"צ,
וגונטר היה אחד המורים שליוו את משלחת התיכוניסטים ממינסטר לביקור בארץ.
במשך השנים, הקשר התחזק וזכינו להכיר גם את המעגלים המשפחתיים הרחבים.

לצערי הרב, בשנת 1992 גונטר חלה במחלה קשה שנגסה בו ללא רחמים.
במאי 1995 אחרי שיחת טלפון מחבר משותף, טסתי במיוחד לגרמניה לביקור פרידה.
גונטר כבר היה על כסא גלגלים, כוחו העצום עזבו, ראייתו כבר נחלשה והוא זיהה אותי רק משמיעה.
ובכל זאת שמח וחייך כהרגלו, ביקש לחבקני חיבוק אחרון ולחש לאוזני –
"I WILL MISS YOU SO MUCH". וכך נפרדנו לשלום.
חודשים מספר אחרי ביקורי, בחודש ספטמבר, כוחו לא עמד לו יותר וגונטר נפטר.
אני שמח לשתף אתכם בגעגועיי לחבר קרוב ולזיכרונות מיוחדים שבוודאי מוכרים לכם.
גונטר היה לא רק מורה להיסטוריה וחינוך גופני כי אם בעיקר מורה- דרך לחיים.
זכות גדולה הייתה להשתתף במפגשים לימודיים ורבי-שיח שאותם הנחה ולהקשיב לדבריו.

ערב אחד, בשנת 1988נפגשנו בפאב "B.B" שבראש"לצ, וגונטר הגיע בקבקבי-עץ הולנדיים.
אדם המסתובב בקבקבי-עץ הולנדיים ברחובות ראשל"צ,  זה כלל לא שכיח, ואפילו – נדיר.
ואמנם, אחרי התלהבותנו וקצת בדיחות שאלנו את גונטר לפשר העניין.
לחצנו בעדינות היות ולא אהב לדבר על עצמו, ולקראת סוף הערב הסכים לשתף אותנו בסוד העניין, וזה היה סיפורו :

בביה"ס שגונטר לימד, נהוג היה שכל מורה שמלמד עשרים שנה ויותר מוזמן לקבל מתנת הוקרה מיוחדת.
ערב אחד הוזמן כל סגל ההוראה של ביה"ס לחגיגה השנתית ולהענקת המתנות. באותה שנה הוחלט להעניק עט נובע יוקרתי – MONT BLANCE.
גונטר, שהיה בין המקבלים, הרגיש מאד לא בנוח עם המתנה. ולאחר מספר ימים ביקש להיפגש עם מנהל ביה"ס,
ובאותה פגישה הסביר את החלטתו להחזיר את המתנה.
המנהל שהרגיש קצת נבוך, שאל את גונטר איזו מתנה הייתה מרצה אותו והיה שמח לקבלה.
גונטר ענה מיד – קבקבי עץ מסורתיים.(דרך-אגב, הם דומים מאד לקבקבי-עץ הולנדיים ולכן התבלבלנו).
המנהל נדהם מבקשת ההחלפה וביקש הסבר, וההסבר היה פשוט ואמיתי - מהלב .

גונטר לא חשב שמגיע לו פרס על השתדלותו ונאמנותו לבחירתו להיות מורה.
יום יום היה מתלהב מחדש להגיע וללמד. ממש הרגיש  שזכה להיות מחובר ליעודו וליעדו.
( אתם יכולים לתאר לעצמכם מה הרגישו התלמידים שזכו למחנך שכזה ).
וכמורה להיסטוריה אהב להיות חלק מהתפאורה ומרצף הדורות ההיסטורי גם בעבודתו ביום יום.
קבקבי העץ הזכירו לו את מקומו בשרשרת ההיסטורית הפרטית והלאומית, ותפסו מקום חשוב יותר מעט נובע מרשים אך ריק מ......
וכך, בפגישה חברית פשוטה, בחמש דקות בלבד קיבלנו מסר לכל החיים :

1 – נאמנות לבחירה האישית שלך.
2 – השתדלות והתמדה.
3 – עשייה מתוך התלהבות ושמחה.
4 – ערכה של הענווה ומקומה ברצף ההיסטוריה האישי (שרשרת הדורות).

 

2 תגובות

  1. אין תזמון נכון יותר לקרוא את הפוסט, להשכיל להוריד כמה שיותר מסכות מעלינו. החיים יהיו יפים יותר,קלים יותר ואמיתיים.

    21-03-2011 אבי

  2. כל אחד והזכרונות שלו, כל אחד והאהבות שלו. נקיון בחיים מביא לאהבה פשוטה-אמיתית וכנה

    08-03-2011 יפה בן-חיים

הוספת תגובה



לא מצליח לזהות את האותיות, טען מחדש