"אם קשה לך, סימן שאתה בעליה"

חזרנו עייפים ומלאי שמחה מאימון העליות היום.
מזה מספר שנים שהאימון החביב עלינו כדי לבחון את מצבנו (הפיסי והפנימי )זה אימון העלייה לבית-אורן ולאחר מכן העלייה לנשר.
שתי עליות ממושכות שמאפשרות לך להתנתק מהחוץ, מדילמות היום יום, ולהתרכז בטיפוס, בקושי שבעליה, ולפעמים גם בעניינים ש"ברומו של עולם".

ידוע לנו הרוכבים, וגם חוקרי המדע אישרו זאת באופן רשמי, פעילות ספורטיבית קשה ואתגרית ממושכת מביאה את הספורטאי למפגשים רוחניים, פנימיים עמוקים,
המחזירים אותו ב"מנהרת הזמן האישית" למחוזות ילדותו, נערותו ובגרותו.
וזאת הזדמנות נהדרת ומיוחדת לפתור ולרפא את הפצעים שנשארו פתוחים שנים.

אז איך נכנסים ל"מנהרת הזמן" ?
השיחות מתחילות בענייני  דיומא שכולנו מכירים (הבוס בעבודה...., השכן הנודניק..... , מנהל סניף הבנק....., אולי האישה או הילדים גם קצת.....).
אך ככל שמתקדמים ושומעים בבירור את הדופק עולה ודופק בעוצמה, וככל שהעלייה מסרבת להסתיים, נחלשות הטענות הרגילות, נגמרים הקיטורים וההסברים ומתחיל ה....שקט.
זהו שקט מבורך המבשר את בואו וכניסתו של הלב למערכה.
לא תמיד ולא בכל יום אנו זוכים לביקור המלכותי שלו, הוא נעים ורך, אינו נדחף ובטח לא כופה בכוח. וכשהוא מופיע, הוא פשוט אומר את דברו בשקט וכולם מקשיבים לו.
וכל זה קורה רק אחרי שהשכל המפותח מפנה לו מקום על הבמה.
פשוט כך, הכלי המדהים הזה שנקרא - שכל , חייב בדרך כלשהי לפנות ללב מרחב.
(חלילה, אין לי דבר נגד השכל, אני אוהב אותו אבל – במידתו ובמקומות שהם לו ).
כשהשקט ברקע והקרקע מוכנה, עולה לה שאלה קטנה, קצת מבוישת אך חשובה :
"לפני כמה חודשים הייתי ב.......וקרה לי מקרה מאד מוזר.........ועד היום קשה לי להסביר לעצמי מה באמת היה שם........בקיצור, מה דעתכם ?
ואני לא יודע מה קרה אבל כולם שתקו לכמה דקות. למה ? אני לא ממש יודע,

נראה לי כדי לקחת עוד קצת אויר (בכל-זאת אנחנו באמצע רכיבת טיפוס), או שפשוט
רצינו לברר עוד כמה דקות את מהות השאלה והעניין.

ניסיון אחרון של השכל לענות.
והינה קופצת לה תשובה מתחכמת , עם נימוקים יפים וטובים.
כזאת, שבימים כתיקונם הייתה מתקבלת כהברקה גאונית. אך מה לעשות,עכשיו המצב לגמרי שונה, והיא לא עלתה אפילו לדיון בסיבוב שני.
וזה היה האות לפרישתו של השכל, משום מקום, ממש מהחלל עלתה בשלווה ובענווה מחשבה אחרת, תשובת אמת – מהלב.

הלב מנצח על התזמורת.
וכך, ללא הודעה מוקדמת, אחרי שהדרך זוהתה כפנויה, מתחילות להישמע מנגינות אחרות,
תשובות טובות ללא ציניות וביקורת, תשובות שגם מאד עוזרות ותורמות.
ומבלי לשים לב לכולם פחות קשה פיסית וגם נפשית, משהו שלא ניתן להסבר השתחרר.
ומשהגענו לישורת האחרונה, כולנו לא האמנו שזה נגמר, היות ולא בדיוק הרגשנו את שעלינו.
נכון, היה קשה, אך כולם מברכים על הקושי המפתח אותנו לפעם הבאה, וכולם מבינים
ומסכימים שאכן אם קשה לך – סימן שאתה בעליה.

 

2 תגובות

  1. הגיע הזמן לדעת את האמת

    21-03-2011 נועה

  2. חשוב עד מאד, בדר"כ אנו לא מייחסים חשיבות ומספיק אנרגיה לשלב הרוחנית. ומפסידים הרבה מאד.

    03-03-2011 מאיר

הוספת תגובה



לא מצליח לזהות את האותיות, טען מחדש