הרכיבה היום הייתה מיוחדת ושונה, וזאת מכמה סיבות.
א – הקיץ ממש בפתח ונשאר חלון הזדמנויות אחרון ליהנות מהפריחה והריחות,

ב – למרות הימים החמים, תפס אותנו גשם שהזכיר לנו את הרכיבות באירופה,
ג – זכיתי פעם נוספת לרכוב לצד רוכב מעולה וחבר בלב ובנפש.
נכון, שום דבר שנכתב אינו יוצא דופן, אבל בכל-זאת בחרתי לציין זאת ולו מהסיבה,שלא תעלה לי המחשבה – שזה מובן מאליו.

אז מה היה לנו ?
הייתה עליה ארוכה לבית-אורן בכביש רטוב, וככל שהזמן עבר והקושי התגבר גילינו שהמחשבות הרגילות, היומיומיות עזבו אותנו
ובמקומן הגיעו הגעגועים וההגיגים של הלב, רצון עז ועמוק להחזירו (את הלב) למקומו הנכון, לתפקידו ולעוצמתו.
קראנו לזה – לחזור הביתה.
ולמה ?
כי רק כשאתה חוזר הביתה, לביתך שלך-לליבך, אתה מרגיש שביתך הוא מבצרך.
וכך: הלב תופס את מקומו (בכל תחום בחיינו),
      הלב מתפקד ומוביל מהלכים (בגיבויי של השכל),
      והלב חוזר לעוצמתו ולהשפעתו.
כמה נעים בבית, אינך זקוק ליותר, אינך מעוניין להחליפו, רק לחזקו לשנים הרבה.
מה טובה ומה נעימה רכיבת אחים גם יחד.

פורסמה תגובה אחת

  1. זו תמצית הרכיבה על אופניים. אין משמעות למספרים ולמדידות שמקיפות אותנו ביומיום. לא מסתכלים על הספידומטר ולא על מד הדופק. מטפסים מעלה מעלה, ברגליים ובנפש, מפעילים את כל החושים ופותחים את הלב. אשרינו שזכינו לזה. לעוד שנים רבות וטובות. נ.ב : שלומי אל תתלהב - אין סיכוי שאני עובר לסינגל-ספיד.

    28-04-2011 דורון

הוספת תגובה



לא מצליח לזהות את האותיות, טען מחדש