סבא שלי, איש חכם היה.

לכל מקום לקח איתו מאזניים, כאלה ששם בכיס של חולצתו ("מאזניי-כיס").
פעם, כשהייתי קטן ורך בשנים, שאלתיו – מדוע דווקא מאזניים ? ...ועוד לכל מקום ?.
סבא, שלא נבהל משאלות כך ענה – "המידתיות בחיים חשובה ואפילו קריטית.
בכל תחום ובכל נושא שתיפנה, זכור –  יש לדייק במידה - לא להרבות ולא להחסיר.
וגם אני, למרות גילי וניסיוני לעיתים מזייף, ולכן, אני לוקח את כלי המדידה- המאזניים".
כלומר, במילים אחרות – אחרי שהצלחת ובחרת נכון : איך ומה לעשות, מה ואיך לומר, נשארת לך משימה לא פשוטה – לדייק במידה/בכמות.
ולעיתים (ברוב המקרים)אנחנו זקוקים לעזרת כלי חיצוני, נטרלי כמו המאזניים.
הכלי ששומר עלינו ומייצב את האיזון האישי של כל אחד ואחד.

וכמו בחיים, כך גם בעולם האופניים. כרוכב ותיק שעם השנים עבר עשרות אלפי ק"מ.
רכיבה טובה, איכותית וחוויתית, כזאת שתישמר בליבך לאורך שנים חייבת להיות במידה הנכונה – במידתך שלך.
אם תגזים – "תשרוף" את עצמך, אם תמעיט – לא תתקדם ו"תיזרק מהפלטון"."לכל עת, וזמן לכל חפץ" אמר החכם באדם (שלמה המלך)
ולכן המידה משתנה בהתאם לזמן, לסביבה, לתנאים וכו'.

בעבר היה נכון לבדוק כל ק"מ, לראות את המהירות בכל זמן נתון, ולהגיע לתוצאות ולזכות...
עם השנים, המטרות והתכלית משתנים. הלב מבקש משהו אחר, עמוק, ללא תחרות ממש ויותר עם רגש ואהבה.
והרכיבה פונה לנתיבים אחרים, מלאי שמחה והתלהבות (עדיין בעיניים רואים זיקוקים והדופק עולה – אבל זה שונה),
אפילו להכיר אנשים ומקומות חדשים ולהרים את הראש מה"שעונים" שעל הכידון.

עם הבנה קטנה, גדולה זו – שנמשיך לרכוב עד 120.

פורסמה תגובה אחת

  1. כל מילה אמת, הלוואי ויכולנו לקיים את ההבנה.

    19-05-2011 אביב

הוספת תגובה



לא מצליח לזהות את האותיות, טען מחדש