הנה עבר לו עוד טיול אופני-שטח בבולגריה,

לא אותם מסלולים, כי כל קבוצה והרמה שלה, הטעם שלה והרצונות שלה.

הנופים, המסלולים, מזג-האוויר, החברים .....כולם נטלו חלק בחגיגה היפה.

ומה שיפה, שגם הפעם, בשיחת הסיכום ראיתי על פני הנוכחים את השמחה, את האור- בעיניים, את מלוא שביעות הרצון מהימים שחלפו ועברו להם במהירות.

 

משהתפזרנו, איש איש לחדרו. ישבתי עם עצמי למפגש סיכום אישי.

בלי בושה, התחלתי עוקב אחרי השתלשלות המעשים והימים.

אין ספק, הייתה חוויה מיוחדת, לא רק חוויה ספורטיבית-תיירותית כי אם חוויה מנטאלית.

חוויה רוחנית אישית שכל אחד בירר עם עצמו ולעצמו כמה נושאים ושאל ביושר-לב מול המראה כמה שאלות מהות.


הטיול הזה, הונח על השולחן דפוס-התנהגותי שהשתלט על כל חלקה טובה בחיינו.

ה....ציניות.

עניין חולני שנדחף לכל שיחה ולכל תחום, הציניות כל כך משוכללת ומתוחכמת בחיינו,

עד שתחפושות רבות לה, ובנקל מצליחה לבלבל אותנו.

הטיול הזה, הצלחנו לתת סטירה לציניות, והיא לא הרימה ראש עד סוף הטיול.

כמה כיף ושמח היה בלעדיה, כמה ניקיון ואור היה במילים שיצאו לחלל האוויר.

והפלא הגדול – היה גם חוש הומור (תמיד פחדנו שזה לא יהיה ללא ציניות מתוחכמת),

היו הערות שבעצם הפכו להארות (מלשון להאיר), היה אתגר פיסי ולצידו התמודדות מנטאלית. בקיצור היה הכל מכל, ובשמחה ובאהבה.

כבר אחרי יום אחד בלעדיה, כולם הרגישו בהבדל הדרמטי, בשינוי הגדול לטובה,

יש שאמרו שכדאי לנסות זאת גם ביום-יום ולא רק באירועים חברתיים מיוחדים כמו טיול וכו'.


ואני, כמה שמחתי שהטפיל הזה ירד לנו מהצוואר, הטפיל הזה שכשמו כן הוא – טפל,

אט אט השתחררה האווירה והעיקר עלה על הבמה.

מה היה העיקר אתם בטח שואלים.

העיקר בטיול היה – החברות, העזרה ההדדית, האתגר האישי והקבוצתי, היכולת להבחין ביופי שאותו זכינו לראות, בקיצור –

סיכמתי את הטיול "מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"

פורסמה תגובה אחת

  1. היי שלומי אני מאלה שזכו לשוחח איתך במהלך הטיול וגם אחרי שחזרנו לארץ . אכן ההרגשה במהלך הטיול היתה שכולם הבאו את עצמם לטיול ללא שום פוזה או ציניות , אני יכול לספר עלי שעשיתי המון חושבים במהלך הטיול לגבי חיי בכלל .ולך םיפרתי על השינויים שעשתי אחרי שחזרנו . להתראות מיקו

    21-07-2011 מיקו רובינוף

הוספת תגובה



לא מצליח לזהות את האותיות, טען מחדש