צפון יוון, ממלכת ההר והים, חבל ארץ קסום .


"אדם צובר זיכרונות כמו נמלים".... ממש כמו בשיר היפה שכולנו אוהבים.

ומבלי לשים לב, רשימת המדינות וכמות המסלולים שרכבת הולכת ומתארכת.

_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy

עם השנים, טיול ועוד טיול, והינה כבר מאחוריך מאות ואולי אלפי קילומטרים.

כל טיול עם הייחודיות שלו, עם העוצמה והיופי השייך לו.

 

כל מסלול עם המשהו שמבדיל אותו ממסלולים אחרים וגורם לנו להתאהב בו אפילו אם

ביקרנו במסלול דומה.

אז הרמנו כוסית אוזו (UZO) לחיים במסעדת הדגים שעל חוף הים, ופניהם של חבריי אמרו הכל, ולא היה צורך במילים נוספות.

צפון יוון הפתיע לטובה בכל קנה מידה ובכל תחום.

נופים יפים ומיוחדים עוצרי נשימה, כפרים אותנטיים בין יערות-עד, אנשים טובים המקבלים בסבר-פנים נעים את האורחים, אוכל פשוט וטעים........

היכן שביקרנו  היה טוב ושמח, והיכן שהתארחנו היו חיוכים ומילות תודה.


טיול אופניים, הוא פאזל המורכב מחלקים שונים ורבים .

שילוב כל החלקים יחד במקומם המדויק, בונה את כל התמונה והיא.....הצלחת הטיול וקביעתו

בזיכרון האישי לעולמים.

וכך, מתי שרק תרצה, אתה מוזמן לפתוח את מחסן הזיכרון שלך (HARD DISK) ולהפליג לימי הטיול.

להיזכר ולהרגיש כאילו אתה בזה הרגע מטפס איזו עליה יפה, או לחוות ארוחת צהריים עם כל החברים, או סתם להתענג על כוס בירה ולחייך על משפט שנזרק במהלך הטיול.


פגשנו את הנהג שלנו ואת רכב הליווי באולם הנוסעים שבנמל התעופה של אתונה.

זהו נמל חדש ומודרני, שתוכנן בימי הזוהר של יוון, בימים בהם נחתו מידי יום עשרות אלפי תיירים.

חלקם נסעו או הפליגו לאיים המדהימים, חלקם פנו לאתרי הארכיאולוגיה הייחודיים,

וחלקם (כמונו) התחילו "לעלות צפונה", לכיוון האזור ההררי הגבוה.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             העמסנו את המזוודות, ואחרי תכנונים והתייעצויות קשרנו את ארגזי האופניים ויצאנו לדרך.

משהגענו ליעד הראשון, נקודת התחלת המסע, פתחנו את האריזות והמזוודות והתחלנו להרכיב

את האופניים. כן – רגע האמת מתקרב, רגעי המאמץ שבשבילם הגענו.

_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy


ביום הראשון, הייתה נסיעה יחסית ארוכה (כשעתיים), וזאת – כדי ל"קפוץ" כמה שיותר צפונה.

כ-50 ק"מ דרומית ל – DELFI, הוציא כל אחד את האופניים מהאריזה שלו והתחילה מלאכת

הרכבת האופניים.

_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy

רכיבת טיפוס נעימה פתחה את סדרת הרכיבות שנעבור יחד כל הקבוצה בשבוע הקרוב.

אומנם, הקיץ נותן את אותותיו, ובצידי הדרכים כבר יש קוצים ועשבי-בר יבשים.

אך בכל זאת חלק נכבד ביותר (מעל 90%) של האדמה מכוסה בירוק.

אם זה חורשים טבעיים, אם זה מטעי זיתים המפוזרים כחול על שפת הים.

משהגענו לדלפי, התחלנו באמת להרגיש את היופי שבמדינת יוון.

כפר הבנוי על צלע ההר ומשקיף למפרץ קורינטיאקוס (KORINTHIAKOS GOLF ).

נוף מדהים נגלה לעינייך מכל מקום שתעצור לנוח. כפר תיירותי אך למרות בתי המלון הרבים

שבו, הוא אותנטי ונעים, בנוי בארכיטקטורה מקומית שרק היוונים יודעים ליצור בחן רב.

המפרץ הגדול, המביא "לשון" רחבה של ים לתוך היבשה גורם להפרדה ברורה של הארץ לשתי

יבשות המחוברות במספר נקודות וכך נוצר רצף של תנועה, מגורים וכו'.

_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy

היום השני התחיל בהקפצה זריזה עם הרכב, 150 ק"מ צפונה עד הכפר פורנה (FOURNA).

אחרי סידור האופניים מהנגררת, התחלנו ברכיבה יפיפייה, המשלבת מישורים וטיפוסים נעימים המזכירים את העליות בארץ (בעיקר עליות מתונות וארוכות).

פנינו היום להגיע לאזור קלמבאקה (KALAMBAKA), כך שמחר נוכל לרכוב באזור המדהים

של "המנזרים התלויים" , זהו אזור מישורי בו מפוזרים צוקים טבעיים מאבן שחורה.

היות והצוקים כל כך גדולים ובלתי אפשרי לטפס עליהם, נבנו עליהם מנזרים כערי מקלט לכל

הנזירים שנרדפו ע"י השלטונות .

רוב המנזרים בנויים באופן מאד מתוחכם, כל מי שחפץ להיכנס למנזר – חייב לעבור דרך גשר

חבלים. (כיום כבר נסללו דרכים וכבישים, הגשר נשאר רק כזיכרון לימים עברו).

_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy

וכך, עברו טסו להם הימים עד שהגענו למערב זגוריה (VALIA KALDA).

אזור הררי גבוה (יש כמה אתרי סקי באזור), הנותן לכל מי שמבקר את התחושה של שוויץ.

יערות גבוהים וצפופים לצד כפרים המפוזרים בין הפסגות.

הירוק והפריחה הרעננה, ההרים ועדרי הצאן והכבשים, נחלי המים מהפשרת השלגים, – הם חלק נכבד מהתמונה היומיומית.

הכפרים מאד קטנים וללא כל סממן תיירותי (ללא חנויות, כבישים עמוסי מכוניות, קניונים).

כפר מיוחד שהשאיר עלינו רושם מאד עמוק, וואזה (VOVOUSA).

זהו כפר הממוקם כ-80 ק"מ מערבית לגרבנה (GREVENA) בתוך ההרים.

בכפר יש כ-70 משפחות ונהר האהוס (AOOS) חוצה אותו. בין שני חלקי הכפר, מעל הנהר

נבנה גשר אבן טיפוסי אותנטי ומדהים ביופיו, הגשר נבנה לפני כ-500 שנה ומהווה מוקד משיכה

תיירותי לכפר הכל-כך קטן (מסומן כראש סיכה במפה).

_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy

בחורף האחרון, הגיע השלג בכפר לגובה של 3 מטרים ולטמפרטורה של -22 מעלות צלסיוס.

החורף הקשה מאפשר לצמחיה ולחיות להתחדש במלוא היופי והעוצמה, אחרי תרדמה עמוקה

הכל מתעורר לחיים במלוא הדרם.

_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy_copy

את הטיול המיוחד הזה התחלנו לסיים כאשר אט אט אנחנו מדרימים לכיוון אתונה.

ירדנו בגבהים אך לא בחוויות.

למדנו פעם נוספת שהמקום חשוב לחוויה, אך מעל לכל חשובה החברה. חברים טובים המגיעים להיות שותפים לחוויה של פעם בחיים, אלו שמגיעים לא כדי לבחון כל דבר תחת זכוכית מגדלת,

אלו שבאים להיות חלק מחוויה ולראות את העיקר מבלי להתעסק בטפל – אלו נהנים,

הם אלו שזוכים לשמוח ולהרוויח את זמנם פה בעולמנו .

ולי, עבדכם הנאמן נשאר לומר רק תודה על הזכות, ועל החוויות שניקח אותן לכל מקום ויישארו בליבנו לתמיד.