על אופניים בהרי פירין - בולגריה

מאת: שלומי שלום

משה תקבלה ההחלטה שנוסעים השנה לטיול אופניים בחו"ל, נשאלה השאלה - לאן? מדינות רבות עלו על הפרק - כל אחת ונופיה, כל אחת עם היופי וההיסטוריה המיוחדים לה. בחירה לא קלה. החלטנו להיעזר בחבר טלפוני. לא חבר רגיל, אחד שמטייל הרבה (בגלגול קודם כנראה היה מגלאן או קולומבוס). "בולגריה!", הוא המליץ בחום, "בולגריה זה עולם אחר ומיוחד, עולם שעוד מעט יעלם ויתמזג עם המערב."

נוף מרהיב בטיולי אופניים בחולרגעים קטנים של אושר

כחובב הרפתקאות וטייל בנשמה, היכן שרק אפשר, קפצתי על המציאה כמוצא שלל רב. כל יום שעבר ביסס את ההחלטה – בולגריההיא המטרה.לא שאין עוד מדינות יפות ומיוחדות על מפת הגלובוס, ובכל זאת שבולגירה היא הזדמנות. 

בולריה על אופניים

הזדמנות לפתוח שער קסום לחוויה מיוחדת, טיול מלא אתגר ועניין.

אבל אז עלתה שאלה לא פחות חשובה - איך נטייל?

יש האוהבים מכוניות ספורט ויש המעדיפים אוניות, יש שעושים זאת ברגל ויש בטרמפים ויש ב... אופניים. כל אחד ודרכו להתנתק מהיום-יום ולהתחבר למה שמכוון אותו ליבו.

פה אחד הוחלט שהפעם נלך על כל הקופה - נצא לראות את בולגריה על אופניים.

עם ההחלטה מיד נפתחו היומנים (הרי אנחנו מאד עסוקים) וניגשנו לסמן את המועד,

אחרי מספר דקות הצעתי התקבלה בברכה – תחילת האביב זה זמן מצוין, לא חם ולא קר, הפריחה מתחילה וכל עצי היער לובשים חג, השלג עוד לא נמס כולו ואפשר להתבשם מצבעו ויופיו המשתלב בכל תמונה שאתה רואה מבעד לעדשות עינייך. ולא פחות חשוב, להקדים את עונת התיירות זה רק טוב (מכל הבחינות).

בלי לחשוב יותר מידי ארזתי מכל הבא ליד. את האופניים קיפלתי לארגז ויחד הגענו לשדה התעופה.
אתם יכולים לדמיין איזו שמחה בלב, איזו התלהבות באויר כשאתה לבד עם האהבה שלך (אופניים) יוצא לשבוע של חוויה ואתגר.
להיות בחו"ל עם ראש נקי (תרתי משמע) וללא דאגות, וכל מה שאתה עושה זה הנאה אחת גדולה המשלבת מאמץ טוב עם אתגר נפשי וגופני.
ואם משהו מתריד אותך באמת זה......מה לאכול הערב.


שותפיי "המשוגעים" האוהבים לראות עולם על אופניים

בשדה התעופה פגשתי את ה"משוגעים לדבר", שותפיי לטיול. ממבט ראשון הם נורמטיביים לחלוטין, אפילו עובדים כמהנדסים, רופאים או אדריכלים. אך למרות עיסוקיהם המהוגנים וגילם הלא כל כך צעיר, הם מאוהבים באופניים שלהם - קונים ומחליפים כל מה שניתן: קסדה, חולצה, שעון-דופק, משקפיים. מתלהבים כילדים מעליות וירידות, וככל שירכבו יותר – הרי זה משובח.
ואם חלילה שכחתי לתכנן כמה עליות טובות - זה ממש בעייתי, כי אלה ה"משוגעים" לא יכולים ללא סדרת מאמצים שמוציאה את השכל לחופשה זמנית.

 

רוכבי אופניים בנמל התעופהמשהתכנסנו כולם, הבידוק הביטחוני והמזוודות מאחורינו, מצאתי שזה הזמן עבורי, מוביל הקבוצה, לספר בקצרה על התוכנית:

ארץ בראשית היא בולגריה, הגדולה במדינות חבל הבלקן. עשירה באוצרות טבעיים, חבל ארץ שהזמן עצר בו מלכת.

בולגריה, רק לשם השוואה גדולה בשטחה פי 5 מישראל, לטייל לכל אורכה ורוחבה בלתי אפשרי, ובטח לא בשבוע על אופניים.
ולכן בחרתי להתחיל את הרומן שלנו עם בולגריה ברכס הרי פירין המשתרעים בצד הדרומי-מערבי של בולגריה.
רכס הרי פירין הוא אחד משתי "אצבעות" של רכסים המחלקים את המדינה לשלושה חבלי ארץ מישוריים ממזרח למערב.

אזור זה מהווה מוקד משיכה למבקרים אוהבי טבע מכל העולם. אזור קסום ובתולי במיוחד לאלו המעיזים ונכנסים פנימה לעומק היערות, מגיעים לאגמים צלולים בעומק הטבע שכף-רגל מערבית בקושי מגיעה.


אנו, רוכבי האופניים, המטיילים בקצב איטי יחסית נהנה מכל עצירה וביקור ומכל קילומטר שנעבור.

נרכב דרך יערות וכפרים ציוריים, לרגלי רכסים גבוהים, נגלה אגמים נסתרים במרומי ההרים, שגם רכבי שטח מתקשים להגיע אליהם. נטעם, ולו על קצה המזלג, ממטעמי המטבח הבולגרי. נכיר חברה אותנטית ומסורתית המסבירה פניה לאורחים. כל זה לצד מסלולים אתגריים ופעילויות ספורטיביות מגוונות.


שילוב של אותנטיות מקומית עם מודרניות מערבית בעיירה בנסקו

אופניים על גררבשעת ערב נחתנו בשדה התעופה שבפאתי סופיה. ניקו, הנהג שלנו לימים הקרובים, הוא בולגרי טיפוסי: דובר בולגרית בלבד, ממעט באכילה, מרבה בעישון ותמיד מחייך.

משדה התעופה יצאנו עם המיניבוס והנגררת עמוסת האופניים, כ-140 ק"מ דרומה (כ-שעתיים נסיעה) לעיירה בנסקו (Banskoׂ), השוכנת למרגלות הרי פירין. נסיעה לילית בכבישים חשוכים, בין הרים גבוהים, שפסגותיהם נושקות לשמיים המוארים מהלבנה והכוכבים. האורות הבוקעים מחלונות הבתים המפוזרים למרגלות ההרים, הם העדות היחידה לחיים באזור.
ביום, הגבעות הירקות שלמרגלות ההרים מתמלאות בעדרי כבשים ורועי צאן מקומיים.

עיירה מיוחדת היא בנסקו - כמעט עיר. שילוב של מערביות מודרנית, עם בתי מלון יפים ומכובדים, מרכזי קניות לתיירים המרוכזים בעיקר במספר רחובות ראשיים, לצד רחובות וסמטאות מרוצפים באבן,בתי אבן מקומית בשילוב ציורי קיר מסורתיים וגגות רעפים עם ארובות הקמינים שאינם מפסיקים לעשן (בקיץ, קמין החימום הוא התנור לבישול איטי ולעישון בשר) וכמו כן ניתן למצוא פנסיונים אותנטיים ומסעדות עם אוכל מקומי משובח.

אופניים - רכיבה - נוף יפה

בקיצור, עיירה ציורית שבמרוצת השנים האחרונות, עם הגידול מספר התיירים, נבנו בה בתי מלון חדישים ורחובות המגורים הפכו במהירות לצירי תנועה ומסחר ראשיים עם חנויות יוקרתיות המציגות למבקרים את מיטב האופנה וההנעלה, ציוד סקי וספורט, מזכרות וכו', וכך הפכה העיירה לעיר משגשגת.

ועם זאת הצליחו המקומיים לשמור על האיזון, לא להרוס את המורשת והיופי המיוחד של המקום.


לישון בבית בן 200 שנה

בבנסקו מספר רב של בתי מלון. הגדולים והמודרניים שבהם ממוקמים בסמוך לרכבל המוביל לאתר הסקי.

הפנסיונים ובתי המלון המקומיים האותנטיים (נקראים בשפה המקומית MECHANA), נמצאים בתחומי העיירה ההיסטורית בסמוך ומסביב לכנסיית Sveta Troitsa (השילוש הקדוש), שנבנתה בשנת 1835.


רכיבה על אופניים + מקום לינה מדהיםפנסיון מדהים ביופיו ומומלץ ביותר נמצא בצמוד לכנסיה. פנסיון דדו פנה (Dedo Pene) שוכן בבית בן 200 שנה, הבנוי אבן ועץ. יש בו כ-8 חדרים ומסעדה המגישה אוכל מסורתי טעים להפליא. חובה לטעום את הקונפיטורות והגבינות מתוצרת עצמית, המוגשות לארוחת הבוקר בחצר הפנימית האותנטית. החדרים מרווחים, נקיים ומסודרים יום-יום והמחירים נוחים מאד

החלטנו לא להתחיל במלאכת הרכבת האופניים, היות ולא נעים להרעיש למקומיים המשכימים קום לעבודת השדה.

מיד על הבוקר, עוד לפני ארוחת הבוקר ההתלהבות מתפשטת בלבבות וכולם מנצלים את הזמן הפנוי לפתוח קרטונים ולהתחיל להרכיב ולכוון את האופניים ליום הרכיבה הראשון.

לקראת סוף ארוחת הבוקר הטעימה נאספו כולם סביב השולחן המרכזי לקבלת התדרוך.


רכיבה למרגלות פסגות מושלגות

לפני כל יציאה אני מקפיד על תדרוך יומי. רענון כללי בטיחות, תיאור מסלול הרכיבה להיום ומספר מילים על המקום, ההיסטוריה, האנשים והמנהגים.

המסלולים מסביב לבאנסקו מאד מגוונים ויכולים לעניין גם מטיילים האוהבים הליכות רגליות (טראקים), אלו האוהבים לנהוג בשבילים ולחצות אתגרים בג'יפים, חובבי צילום נופים וטבע וכמובן - רוכבי אופניים.
סוף סוף על האופניים יצאנו מבנסקו בכביש מספר 19 דרומה. מלווה אותנו, פעם מימין ופעם משמאל, נהר מסטה (Mesta),
נהר רחב ידיים השוצף בזרימה חזקה של הפשרת השלגים על פסגות הרי פירין שממערב לנו.

לכל אורכה טובלת הדרך ביערות מקסימים, שברוב הזמן גם מצלים על הכביש. רכסי הרי הרודופי מצד אחד ורכסי הרי פירין מצד שני משרים אווירה אירופאית קלאסית.
פה ושם ניתן לראות את שאריות שלג החורף שטרם נמס, זה הנמצא במדרונות המוצלים.

מקום לינה - רכיבה על אופנייםלאחר רכיבה של 52 קילומטרים בכביש הראשי מס' 19, שלאורכו מפוזרים כפרים אותנטיים קטנים רבים, הגענו לעיירה גוצה דלצ'ב (Gotse Delchev), השוכנת בגובה 508 מטר, על המורדות המזרחיים של הרי פירין. 22 אלף תושבים מתגוררים בעיירה, המהווה את המרכז המוניציפלי לכפרי האזור. מעניין לציין שעד עלייתם ארצה התגוררו בעיירה לא מעט יהודים, ובמשך שנים רבות היתה זו אחת הקהילות הגדולות בבולגריה.

העיירה בנויה ברובה מבתים פרטיים עם חצרות לעגלות ולתבן לחיות. יש גם שכונות חדשות יותר מהתקופה

הקומוניסטית ששם יש בניינים של עד 6-8 קומות. מרכז העיירה הינו הרחוב הראשי שלצדדיו מפוזרות חנויות.

סה"כ עיירה סטנדרטית ופשוטה המהווה רק תחנת עצירה כשאתה בדרכך למקום הבא.

מגוצ'ה דלצ'ב יצאנו שוב על האופניים, הפעם מזרחה מזרחה (כבישים 197 ו- 1905) לכפר הקטן והציורי קובצ'ביצה (Kovachevitza). הנמצא על שיפוליהם המערביים של הרי רודופי (Rodopi).

הכפר הינו אחד מהמקומות העתיקים שנשתמרו כפי שהן בבולגריה ואשר הוכרז כאתר לשימור לאומי. רבים מהבתים הקיימים בה כיום נבנו החל מהקמתו במאה ה-17.

במהלך השנים ננטשו רוב הבתים בכפר וללא יד מטפלת ותחזוקה שוטפת החלו מתמוטטים וקורסים זה אחר זה. (הצוענים הגרים לא רחוק פשטו ובזזו מכל הניתן, במיוחד את אבני הציפחה (אבן מקומית הנחצבת בהרים שבסביבה) ששימשו כרעפים לגגות.

דבר זה גרם לבתים להיות חשופים לגשמים ולשלגים אשר האיצו את הבלאי ועל כן ההרס רב.

בשנים האחרונות, עם עליית ערך הנדל"ן בבולגריה, גילו את יופיו של הכפר האותנטי , אנשי בוהמה בולגריים (שחקנים, סופרים ומוסיקאים וכו') ורכשו נכסים רבים.

מבנה מדהיםשיפוץ הבתים נעשה בטוב טעם ובהשקעה רבה,הסמטאות שוחזרו בדיוק כפי שהיו בעבר, רובן צרות ואינן מאפשרות נסיעה ברכבים (יש מגרשי חניה מרוכזים) ומרוצפים באבנים גדולות (אבני ציפחה מקומיות הנחצבות מהרי האזור). השילוב של הטבע הפראי וההרים ברקע לצד בניה מסורתית המשלבת בתי אבן ומרפסות עץ הוסיפו לאווירה המיוחדת בכפר והמקום נהפך יוקרתי ומיוחד.

כיום,קשה מאד לרכוש נכסים בכפר והמעט מהבתים המוצעים למכירה - מחירם גבוה מאד.

בכפר תמצאו שתי מסעדות המכינות אוכל צמחוני טעים במיוחד,וכן חנות למכירת כלי קרמיקה גבינות ודבש מקומי מסוגים שונים (דבש פרחים, דבש קוצים, דבש כהה, דבש בהיר וכו').

אחת המסעדות – KAPSAZOV'S HOUSES, טלפון-48969676

כדי להמנע מהפתעות לא רצויות, במשפט אחד הזכרתי לחבריי הרוכבים שבמהלך הטיפוס לעיירה נעבור בכפר של צוענים (בדר"כ כפרי הצוענים ללא שם ובנויים ללא תכנון וללא תשתיות בסיסיות כמו חשמל ,מים וביוב).

סטלבט על אופנייםביקשתי לרכב כקבוצה אחת ולא להתפזר, סיפורים רבים שמענו על הצוענים ועם יד על הלב ומבלי לפגוע – יושר זאת לא התכונה החזקה אצלם... ולטובת הפרנסה – אפשר לעשות כמעט הכל.

אופניים מעץ :)התמזל מזלנו והכרנו כמה צוענים חביבים, אולי בזכות גילם המבוגר, וכך הזדמן לנו ללמוד מקרוב, ממקור ראשון, על עולמם המיוחד והקשה של הצוענים וגם להודות על מה שיש לנו.

הצוענים אינם לומדים בבתי-ספר ומגיל צעיר נשלחים לעזור בפרנסת המשפחה, עיקר עבודתם בחקלאות,

בתעשייה וב...... .

הצוענים בולטים מאד בבולגריה ובנקל ניתן לזהותם. צבע עורם הכהה ולבושם המוזנח מהווים סימן היכר מאד בולט וכן גם אם הם מדברים את שפת המקום, יש להם דיאלקט מיוחד.

יש משפחות צוענים עשירות מאד בבולגריה אך מספרם מועט וקל לזהותם מבין הבולגרים לפי אורח חייהם ומנהגיהם אשר מאד מוחצנים.

טיול אופניים בחול - בולגריה עם מקומיםמול עזיבת דור הצעירים את שערי בולגריה (אחרי חיים טובים ונוחים יותר באירופה,קנדה וארה"ב) מספר הצוענים בבולגריה בעליה מתמדת כל שנה והדבר מדיר-שינה מהחברה הבולגרית אשר צופה בעיות חברתיות וכלכליות קשות בשנים הבאות.

בסיומו של יום, אחרי רכיבה של מעל 110 קילומטרים, חזרנו לפנסיון "דדו פנה" שבבנסקו עייפים ומאד מרוצים. לספר הזיכרונות האישי של כל אחד ואחד מאתנו התווספו עוד מספר דפים של חוויה מיוחדת. לראות עולם על אופניים – שילוב מיוחד של ביקור באתרים תיירותיים מעניינים והכרת תרבות אותנטית קסומה, לצד אווירה ספורטיבית חברתית ואתגר אישי וחברתי כאחד. כולם הסכימו שטיול מסוג זה, במקומות שכאלה, רצוי שישתלבו בו גם בנות הזוג, וללא ספק יעניין וימשוך גם את המטיילים על יותר משני גלגלים.